עוגיות קשיו הודיות

החורף היה אמור כבר להיות פה... 
שנה שעברה בתקופה הזו של השנה כבר הסתובבתי עם מעיל והתכרבלתי בפוך. 

אומרים שהסופה השבועית תמשך הפעם קצת יותר מיומיים, אבל אני בינתיים סקפטית...

בכל מקרה, 
בימים שכן היה קצת קריר, 
חזרתי להתפנק עם קפה חם (בקיץ אני לא מסוגלת). 
וליד קפה חם תמיד מתחשקת איזו עוגייה לטבול.

אז שכמנטקה פרסמו את החומר החודשי קשיו
ידעתי שאני הולכת להכין עוגיה. איזה עוגיה? לא יודעת... 

נכון שיש הרבה דברים מיוחדים יותר להכין עם קשיו - הנה תראו כאן מה חברי לפרוייקט הכינו! 
ויש את כל הטרנד הטבעוני החדש הזה של "גבינה" מקשיו וכאלה - חייבת לציין שאני לא מתלהבת מהעניין הזה בכלל...  גבינה זו גבינה. קשיו זה קשיו.

חשבתי וחשבתי, הפכתי את האינטרנט ועוד קצת חשבתי,
ובמקרה הגעתי למתכון לעוגיות קשיו הטוענות להיותן הודיות. 
הן נראו מגניבות ביותר והמתכון נראה שונה מעט מכל העוגיות שהכנתי בעבר... 
והכי חשוב, הן הזכירו לי את העוגיה האהובה עליי, כפי שכבר ציינתי, מלבן שקדים של לחמי.

לפני שרצתי להכין אותן הייתי חייבת לבדוק אם הן באמת הודיות כפי שהן טוענות. 
אז התייעצתי עם מקור מוסמך (היי אייל!) שטען כי הוא מכיר אותן וכי אכן מוכרים כאלה בהודו,
ובנוסף לכך הם מכינים המון דברים עם קשיו...

אז יצאתי לדרך =)

המתכון מתחיל, איך לא, בקשיו. 
"קמח קשיו" שזה משהו שמסתבר שאפשר לקנות... 
אני לא יודעת אם יש דבר כזה בארץ, אבל ממש בקלות הכנתי לבד. 

מתחילים מלקלות את הקשיו, קשיו טבעי. 
לא יודעת למה אבל לא רציתי לעבוד עם קשיו לא קלוי... אני מניחה שאפשר גם לא לקלות... 

מקררים את הקשיו הקלוי ממש לגמרי (עדיף אפילו לקלות יום לפני), טוחנים במטחנת טבלינים לאבקה דקה בפולסים קצרים - קשיו הוא אגוז מאד שמן אז להזהר שלא יהפוך למשחה.. ואז מסננים. 

כשיש לנו "קמח קשיו" הום - מייד מניחים בקערת מיקסר את כל הרכיבים היבשים:
אבקת קשיו, קמח רגיל, סוכר, אבקת אפייה, סודה לשתייה, מלח, וקינמון ומערבבים עם מטרפה.

לאחר מכן חותכים חמאה קרה לקוביות קטנות ומוסיפים לחומרים היבשים. 

מעבדים במיקסר עם וו גיטרה לפירורים, 

עד כאן הכל היה בערך כמו בצק פריך רגיל, עכשיו מגיע השינוי, מוסיפים שמן. כן. שמן רגיל. 
לא הבנתי ממש למה אבל במתכון כתוב אז הוספתי (קצת פחות ממה שרשום).
מזלפים אותו תוך כדי ערבול ועוצרים קצת לפני שהבצק מתאחד. 

שנייה לפני שיש לנו בצק מוסיפים אגוזי קשיו. 
במתכון רשום שהם אמורים להיות קצוצים אבל אני הוספתי אותם די גדולים, חלק שלמים חלק חצויים.
רציתי שיהיו חתיכות גדולות כמו ב"מלבן שקדים". אז.. מה שבא לכם.. 
ומעבדים לבצק אחיד. 

בעיקרון אפשר להכניס את הבצק ככה לקירור ואז לרדד ולקרוץ או לחתוך עוגיות. אני החלטתי שבא לי לחתוך אותם לפרוסות עם סכין, אז שיטחתי את הבצק בתבנית מצופה בניילון נצמד ושלחתי לפריזר לשעתיים - שלוש משהו כזה, עד שהוא מתייצב מאד. 

כשהבצק קר, מוציאים מהפריזר וחותכים קודם כל לפסים ארוכים, בעזרת סכין גדולה.

בגלל השמן בבצק זה היה קל יותר לחתוך אותם מאשר בצק פריך רגיל... 
אחרי שחותכים לפסים ארוכים, כל פס פורסים לפרוסות דקות - כדאי להשתדל שיהיו שוות בעובי.

כל מה שנשאר זה לסדר את העוגיות בתבנית מרופדת בנייר אפייה, 

ולאפות ב180 מעלות עד שהן מזהיבות בשוליים (לי זה לקח בערך 12 דקות)

העוגיות קריספיות אבל קצת מתפוררות, טעימות ממש ממש, אומנם אי אפשר לטבול אותן בקפה אבל היה ממש כיף לאכול אותן לידו. לי המרקם שלהן קצת הרגיש כמו מרקם של עוגיות טחינה... 
_________________________________________________________________________

מתכון

עוגיות קשיו הודיות - מקור המתכון מתוך האתר sinfully spicy עם שינויים שלי

*יוצאות מהמתכון הזה בערך 100 עוגיות*

תחילה יש לקלות בערך 200 גרם קשיו טבעי. 

חלק ממנו טוחנים לאבקה ואת השאר מכניסים לתוך העוגיות.

3/4 כוס אבקת קשיו
1/2 1 כוסות קמח רגיל
3/4 כוס סוכר
כפית אבקת אפיה
1/4 כפית סודה לשתייה
1/4 כפית מלח
1/2 כפית קינמון (אני אוהבת הרבה קינמון אבל אפשר בהחלט לשים פחות)
150 גרם חמאה
קצת פחות מ1/4 כוס שמן (אני פשוט לא מילאתי את הכוס עד הסוף כי נראה לי יותר מידי)
1/2 - 3/4 כוס קשיו קצוצים, או כמה שבא לכם ונשאר לכם... 

1. מערבבים את כל החומרים היבשים: אבקת קשיו, קמח רגיל, סוכר, אבקת אפייה, סודה לשתייה, מלח וקינמון ומערבבים עם מטרפה. 
2. מוסיפים קוביות חמאה קרות ומעבדים במיקסר עם וו גיטרה לפירורים. 
3. מזלפים פנימה את השמן תוך כדי עיבוד אך לא מעבדים את הבצק עד הסוף.
4. שנייה לפני שהחומרים מתאחדים לבצק מוסיפים את הקשיו הקצוצים ומעבדים לבצק. 
5. משטחים בתבנית ומעבירים לכמה שעות בפריזר עד שהבצק מתייצב ומתקשה.
6. פורסים פרוסות אחידות מהבצק.
7. אופים ב180 מעלות עד שהשוליים מזהיבים (בערך 10-12 דקות)

פוקי קינמון ושוקולד לבן

שא-לום לכולם =) 

אז לאחר חזרתי המרגשת לבלוג לפני שבועיים, 

הגיע תור החזרה המרגשת אף יותר לפרוייקט "כחומר"!

מהיום שנפתח הבלוג לא הפסדתי 3 חודשים ברצף. לא חשבתי שאגיע למצב הזה... 

אבל... 

יאמר לזכותי שחודש שעבר החומר החודשי היה אגס. 

ואני ואגסים לא מסתדרים בערך כמו שאני לא מסתדרת עם בננה.

אז גם אם לא הייתי עוברת דירה אין סיכוי שהייתי נוגעת באגס. 

בכל מקרה אני פה! לחודש שווה במיוחד של הפרוייקט! 

ק-י-נ-מ-ו-ן

אם יש טעם שאני אוהבת בעולם זה קינמון.

ואם אפשר בשילוב של תפוחים ירוקים או שוקולד לבן. 

אפילו שהגיע תורי לבחור טעמים ב"משחק" עוגות היומולדת שלי ושל חברי 

בחרתי קינמון ושוקולד לבן

אז ממש התלהבתי שהודיעו על קינמון כחומר חודשי. 

הפעם גם לא לקח לי הרבה זמן לחשוב על מה להכין

(אין מה להגיד, תקופת צינון של כמעט 4 חודשים עושה את שלה).

זוכרייייים את ההתלהבות שלי מיפן ומחטיפים יפנים בפרט? 

כתבתי על זה פעם. זה לא עבר לי. 

בכל מקרה, יש חטיף יפני מפורסם מאד שנקרא פוקי - POCKY - הנה. זה!

יש בארץ את הכיף-כף מקלות שזה חיקוי לא מאד מוצלח שלו... 

הזמנתי אותו כבר כמה פעמים מאיביי, כמובן שגם לחטיף הזה הם יצרו מליון ואחת ורסיות,

וכבר הרבה זמן שאני אומרת שממש בא לי פוקי. 

ואז כשאמרו קינמון, (והמוח שלי ישר הוסיף לו תפוחים או שוקולד לבן)

הפוקי השתלב לי במחשבות תוך 2 דקות בערך.

חייבת להודות שלא יצא לי טוב כמו המקור,

אבל יצא טעים ממש ממש ממש. הבאתי את הפוקיז החמודים ללימודים ואנשים התלהבו ממש!

תכינו, ברור שתכינו את המתכון. 

אבל תעשו לעצמכם טובה ותנסו פעם לטעום את המקור. אין דברים כאלה. 

ד"א הנה מלא מתכונים קינמוניים ושווים שהכינו חברי הבלוגרים

במיוחד לתקופת החורף הקסומה והשווה והכיפית שמגיעה ממש עכשיו (תמיד אני חושבת שזה לכבודי).

הלכתי להזמין לי קצת פוקי.

יאללה מתכון!

הבצק - אחד המגניבים שראיתי, יצא ממש דומה לעוגיות לוטוס (או שפקולטים הולנדים).

אני בטוחה שאכין אותו שוב עם או בלי קשר לפוקי. 

הקטע שלו שהוא מכיל חלב מרוכז. אף פעם לא חשבתי לשים חלב מרוכז בבצק, אבל יצא מעולה. 

מערבבים בקערה את החומרים היבשים: קמח + אבקת אפייה + מלח + קינמון + ממש קצת סוכר

(ממש קצת כי החלב המרוכז מתוק בטירוף).

לחומרים היבשים מוסיפים חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות,

מעבדים במיקסר עם וו גיטרה, או עם הידיים, עד שנוצרים פירורים דקים. מערבבים את החלב המרוכז עם מעט מים ושופכים מעל הפירורים. 

מעבדים עוד ממש מעט עד שנוצר בצק אחיד. 

עוטפים בניילון ושולחים למקרר לשעתיים-שלוש. זה נראה לא המון בצק אבל יוצאים ממנו המון מקלות.

(משום מה מעט הציק לי שהבצק וה"שיש" נראים בערך אותו דבר)

שהבצק קר, מרדדים אותו ממש דק. 

עכשיו, אני שרוטה, אתם לא חייבים להיות כמוני. (באמת כדאי לכם שלא) 

בעולם שלי הכל צריך להיות מדוייק, אחיד, שווה, ישר...

(לפחות אני מניחה שאמצא לזה שימוש בתור מורה למתמטיקה לעתיד)

אז חתכתי לי מלבן בגודל A4 בעזרת גלגלת פיצה, והעברתי את המלבן לתבנית. 

ואז עם גלגלת הפיצה (וסרגל, כמובן. תרביצו לי בהזדמנות...) חתכתי פסים דקים ובדיעבד ארוכים מידי. 

אני הייתי מציעה לכם לעשות את המקלות קצרים יותר... 

בזמן הזה הבצק כבר מתרכך, והפסים דקים ועדינים. כדי להפריד אותם (אם נאפה ככה הם ידבקו)

מכניסים את התבנית לפריזר לחצי שעה - שעה, עד שהבצק קופא לגמרי, ואז אפשר להפריד את המקלות ולסדר אותם על תבנית מרופדת בנייר אפייה במרווחים לא גדולים (הם לא ממש תופחים)

כמובן שאם אתם אנשים נורמלים, אפשר פשוט לגלגל נקניקים דקים וארוכים עם הידיים.

ובסוף גם אותם אפשר לישר באורך אחיד.

לא. זה לא יוצא אותו דבר. אבל מסתבר שיש בעולם אנשים שזה לא מפריע להם... 

על המקלות מורחים חלבון "מקושקש" בעזרת מברשת - אני ממליצה לא להשתמש במברשת סיליקון אלא כזו של צבע שנראית כמו מכחול... מברשת סיליקון תמרח כמות גדולה מידי של חלבון... 

אם אין לכם מברשת צבע קטנה או מכחול ולא בא לכם לקנות, אפשר פשוט למרוח עם האצבע. 

אופים את המקלות בחום די נמוך, 145-150 מעלות עד שהם מזהיבים (לי זה לקח בערך 25 דקות).

רואים את ההבדל בין המקלות החתוכים עם הגלגלת (4 תחתונים), לבין אלו המגולגלים ביד (2 עליונים)?

לא שמים וארץ...

ואם להוסיף על השריטה העמוקה בראש שלי, רציתי שציפוי השוקולד גם הוא יהיה אחיד, אז סימנתי לי פס  סימון בעזרת טוש אכיל, עד איפה לטבול.... (ממש ממש ממממממש לא חובה!!!!!)

ועכשיו עוברים לשוקולד. יאמי. 

ממיסים בקערה המונחת מעל סיר עם מים רותחים, שוקולד לבן עם מקלות קינמון ומערבבים. 

כשנמס מוסיפים מעט קינמון טחון ומערבבים טוב. מסננים את השוקולד לתוך כוס צרה וגבוהה.

גובה הכוס צריך להתאים לאורך המקלות שלכם... אני מסתבר עשיתי אותם ארוכים כלכך, שהכוס היחידה שהתאימה להם, הייתה כוס בירה שיואב במקרה קיבל יום לפני כן (ממש מזל). 

כשהשוקולד מחכה לנו בכוס, כל מה שנותר הוא לטבול את המקלות (אחד אחד),

למשוך למעלה, לתת לשאריות לנזול, וכשהשוקולד מתייצב בערך להניח על תבנית מרופדת בניר אפייה.

עושים ככה עם כל המקלות, ונותנים להם להתקרר. אני הכנתי אותם ביום חם אז הכנסתי אותם למקרר להתייצבות. עכשיו כבר יותר נורמלי אז נראה לי אפשר גם לתת להם להתקרר בטמפרטורת החדר.

וזהו =)

יצא אדיר לחלוטין! אבל לא ממש פוקי אמיתי. הבצק מגניב ממש ובטוח אכין אותו שוב בקרוב. 

_________________________________________________________________________

מתכון

פוקי קינמון ושוקולד לבן

יצאו לי בערך 70 מקלות אך התייאשתי ולא טבלתי את כולם בשוקולד (זה לוקח די הרבה זמן).

בצק פוקי קינמון - מקור המתכון מהבלוג cupcake project

כוס קמח

1/2 כפית אבקת אפייה

1/4 כפית מלח

1/2 כפית קינמון טחון

2 כפות סוכר

60 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות

1/4 כוס חלב מרוכז מעורבב עם 2 כפות מים

חלבון ביצה

1. מערבבים בקערה את החומרים היבשים - קמח + אבקת אפייה + מלח + קינמון + סוכר.

2. מוסיפים קוביות חמאה קרה ומעבדים במיקסר עם וו גיטרה או בידיים לפירורים. 

3. מוסיפים את החלב המרוכז שעירבבנו עם מים ומעבדים לבצק אחיד. 

4. מקררים את הבצק במקרר שעתיים - שלוש. 

5. שהבצק קר יוצרים פסים באיזה דרך שבוחרים.

6. מסדרים את הפסים על תבנית אפייה ברווחים לא גדולים ומורחים חלבון ביצה. 

7. אופים ב145-150 מעלות עד שהמקלות צהובים שחומים. 

8. מצננים לחלוטין. 

ציפוי שוקולד לבן וקינמון

300 גרם שוקולד לבן

2 מקלות קינמון שבורים

1/4 כפית קינמון טחון

1. ממיסים את השוקולד הלבן ומקלות הקינמון בקערה המונחת על סיר עם מים חמים. 

2. שהשוקולד נמס מוסיפים את הקינמון הטחון ומערבבים.

3. מסננים לכוס צרה וגבוהה בהתאם לאורך המקלות. 

4. טובלים את המקלות בשוקולד, מחכים שהשאריות יטפטפו חזרה לכוס ומניחים על נייר אפייה. 

5. נותנים לשוקולד להתקרר ולהתייצב.