טארט שוקולד לבן וקינמון + פוסט יומולדת

היוש =) 
אז כן. חגגתי יומולדת 26 בשבוע שעבר. 
היום היחיד בשנה בו אני פותרת את עצמי מהכנת עוגות. 
לא החלטתי אם זה טוב או לא טוב.... 

בכל מקרה, 
השנה... 
ידיד שלי אביעד, כן.. אותו אחד מהטארט בוטנים קפה (ושוקולד) וחלבה,
התנדב (יותר נכון נודב על ידי) להכין לי עוגת יומולדת. 
המשכנו את מסורת "ילד היומולדת בוחר טעמים ויוצרים לו עוגה" ובחרתי שוקולד לבן וקינמון (2 החולשות שלי)
ואם כבר הוא מכין, שאלתי אם בא לו לכתוב לי פוסט אורח... במקרה... על הדרך... 
ו.. הוא הסכים!!!  ועשה זאת בהצלחה מרובה אני חייבת להודות =) 

בנוסף, חייבת לציין שהחודש הנהלת פרוייקט "כחומר ביד הבלוגר" בחרו בבננה כחומר החודשי. 
מה היה לי להגיד על כך? איכסה פיכסה בריבוע! אפילו זה לא יגרום לי לגעת בבננה... ולהמציא לה מתכון... 
משמע - שאני לא משתתפת... =( 

ובאופן מקרי בהחלט אביעד החליט לקרא ליצירה שלו "מזל שיש בננות" 

אזזזז 
קבלו אותו =) 

שנה שלמה חלפה לה ואני רק חיכיתי ליום הזה! ידעתי שההחלטה תיפול ואני אהיה הקורבן!

ואז באותו יום בהיר בחודש מרץ היא אמרה, אביעד תורך, אתה תכין לי את העוגה ליומולדת.

ואני מרגיש את הצמרמורת, שחף ביקשה ממני! ממני!

אביעד- זה שקורא לטירמיסו עוגת ביסקווטים פלצנית. זה שמכין עוגת שמרים כשצריך להכין קינוח.

להכין לה עוגת יומולדת!

ועוד כאילו שזה לא מספיק היא הובילה אותי ישירות לשמרים - היא ביקשה שוקולד לבן וקינמון!

נאבקתי בכל אינסטינקט לחפש שמרים. והתחלתי לחשוב.

אני וארוסתי חשבנו יחד, מה יהיה טעים? מרנג קינמון וקרם שוקולד לבן? סינבון?

בסוף, פרסמו באתר בייגלה, פוסט על מוס שוקולד לבן והל. (גלינג גלינג גלינג)

נחליף את ההל בקינמון ויש מוס שוקולד לבן וקינמון!!!!

יאיי הצלחתי! סיימתי.

אה, רגע.. על מה אני שם את המוס הזה בכלל? אולי כדאי שאני אטעם את זה קודם?

טוב, עושים ניסיון – שמתי יותר מידי מקלות קינמון וזה יצא קינמוני מידי! פיכס..

אז...  החלטתי להכין שני מוסים אחד של שוקולד לבן לבד ואחד עם קינמון (הרבה פחות).

אחרי שהסוגיה הזאת נפתרה עלי למצוא איך להגיש את זה!!

ארוסתי נזכרה שפעם ניסיתי להכין קינוח שכלל בסיס של עוגיית חמאה ושקדים בצורת גביע ובתוכו שמתי קצפת.

מכינים נגלה לניסיון של עוגיות בתוך תבנית מאפינס והעוגיות נדבקות L אבל וואלה טעים יחד!!!

שבוע עובר ואני מחליט ללכת על זה- קונה את כל המצרכים וגם תבנית לפאי 32 ס"מ כי 28 נראה קטן מידי..

יום חמישי נפגשים החברים ואני צריך לסיים את העוגה ביום רביעי כבר כי אני רוצה שתתייצב.

ביום שלישי:

מכין את שתי השמנות למוס:

מערבבים (למנוע היווצרות קרום) עד לרתיחה, מכבים את האש ומצננים כחצי שעה.

בתום חצי השעה ממיסים את השוקולד... 

(אני מקווה שתמחלו לי שאני עושה את זה במיקרו, פחות מדקה ואני כבר מערבב את השוקולד המומס)

מוזג את השמנת אל השוקולד דרך מסננת כדי להיפרד מהקרום והקינמון.

מערבבים עד להיווצרות תערובת הומוגנית ומניחים להתקרר לטמפרטורת החדר.

לאחר ההתקררות מכניסים למקרר ל8 שעות. אצלי זה היה באיזור ה20 שעות כי היה לי יום ארוך בעבודה.

יום רביעי:

מכינים את הקלתית, אנשי הלגו שוקולד ומקציפים את השמנת.

מאחורי המתכון של הקלתית יש הסטוריה. העוגיות של סבתא סלה.

אצל סבתא תמיד היו עוגיות..

בתוך קופסא של עוגיות חמאה דנית. הן תמיד היו – סהרונים פריכים ונימוחים עם פצפוצי שקדים.

אמא בעבודה קשה השיגה את המתכון ואחותי למדה אותו ממנה וגם ארוסתי.

לפני הגנ"שים או בזמן הקורס קצינים היא הייתה מכינה לי אז אלו הפכו לעוגיות של דן-דן מבחינתי...

אז הבאתי שחקנית חיזוק – דן-דן (ארוסתי למי שלא קישר).

(שחף: "כן... אותה דן-דן מפוסט העוגת חלבה ופיסטוק עם קרם שוקולד לבן ואוראו")

הקלתית:

מערבבים את המרכיבים (חמאה בטמפרטורת החדר במקום מרגרינה, וחלב עיזים כי זה מה שאנחנו שותים בבית – יותר קל לעיכול ואפחד לא הרגיש בטעם). 

מרחנו את התבנית בחמאה ממוסת כדי שלא תידבק הקלתית לתבנית. ופרסנו את הבצק.

שמנו משקולת – נייר אפייה וכל מיני קמחים ישנים שהיו במקרר- (בני שנה בערך)

הקלתית יצאה יפה יותר ממה שציפינו.

מקציפים את השמנת.

את המוס מזלפים לתוך הקלתית.

רק שתבינו המטרה הייתה לעשות שכבה מוס קינמון שוקולד לבן שכבה מוס שוקולד לבן.

ו... אופס! תבנית גדולה מידי או פחות מידי מוס! L

אז נשארנו עם שכבת מוס קינמון נמוכה מאוד שאפילו לא מכסה את השטח של התחתית של הקלתית.

והשעה 22:00 ביום רביעי.

נזכרתי במשפט שלמדתי בקורס קצינים "חימושניק פנתר – חימושניק מאלתר".

החלטתי להמשיך בציפוי הקלתית במוס השוקולד הלבן ובבוקר לקנות עוד שוקולד לבן ולהכין עוד שמנת. 

בינתיים ממיס שוקולד לבן במיקרו ומערבב אותו עם טיפה של צבע מאכל.

לאחר מכן מזגתי את השוקולד הוורוד לתוך התבנית של אנשי הלגו שהבאנו מגלארי לאפייט בפריז

(כן שחף, פריז, איפה שמדברים צרפתית). והכנסנו למקפיא (כמובן אחרי שדן-דן ניסתה להוציא את הבועות).

יום חמישי:

בבוקר קמתי ורצתי לסופר לקנות שוקולד לבן ושמנת.

רק שבסופר לא הייה שוקולד לבן. והחנות קוקיס לא נפתחת לפני 9 ואני כבר צריך לצאת לעבודה.

חזרתי הבייתה וביקשתי מדן-דן לעזור לי. והיא מתוך שינה שלחה אותי לקנות בקיוסק.

(טמבל שכמוני איך לא חשבתי על זה.)

טוב, מרתיח את השמנת ושופך אותה על השוקולד הלבן. מניח אותה להצטנן בטמפרטורת החדר ורץ לעבודה.

ביקשתי מדן-דן להכניס את השמנת למקרר כשתקום. אבל היא לא הרגישה טוב וכל הבוקר שלה התהפך –

אז ממשיכים עם המזל הרע והשמנת נכנסה למקרר רק ב14:00.

מתוך הידיעה שיש לי עוד מלא עבודה על הראש הודעתי לכל הבוסים שלי שאני צריך לצאת ב17:00

כי אני צריך להכין עוגה לשחף!!

אז בחמש אני מתארגן ליציאה הבייתה ומגלה ששכחתי את המפתחות של האוטו שלי באוטו של הבוס שלי!

והבוס שלי יצא ויחזור רק בעוד שעה וחצי!! 

ולי יש להקציף שמנת ולהזליף אותה על העוגה ולתת לה להתקרר ולהתיצב במקרר קצת לפני שיוצאים!

נסעתי להביא את המפתחות מהבוס שלי ויצאתי הבייתה ברבע ל6. "אין לי זמן אין לי"

את השמנת ניסיתי להקציף ללא הצלחה! והעוגה נשארה מכוערת L

הנחתי על העוגה את אנשי הלגו שוקולד הוורודים

והתנצלתי מראש בפני שחף וכל החברים על העוגה הכי מכוערת בעולם שהם יראו!

בסוף! העוגה המכוערת בעולם הייתה ממש טעימה, טוב שלא שמתי הרבה מוס מעל!

ילדת היומולדת הייתה מרוצה מהעוגה. אבל בעיקר מאנשי הלגו שוקולד!

(שחף: "שוקולד לבן צבוע בורוד. האם יש דרך טובה יותר לקנות אותי? כן! שהוא בצורת אנשי לגו!")

אני באמת נהנתי להיות מאותגר, ולהכין משהו חדש.

אז שחפולדת שמייח!        

אביעד.

מקרון פקאן, תפוחים, וקינמון

אזזזז 
חג הפסח מגיע. אם נרצה ואם לא. 

אני משתייכת לקבוצת ה"לא רוצים".
סתם חג ארוך ודי מבאס. 
וכל הטררם סביב הכן חמץ, לא חמץ, כן כשר, לא כשר, וכו וכו וכו... 
מי צריך את זה? 

ולמה על כל דבר צריך להיות כתוב אם הוא כשר או לא כשר לפסח?? 
על - כל - דבר!!! 
ריבונו של עולם - מפת שולחן חד פעמית כשרה לפסח!!! 
לא, כי אני אוהבת את המפה החד פעמית שלי עם פירורי עוגיות (אבל רק כאלה לא כשרות לפסח)... 

בכל מקרה, 
יש דבר אחד איתו אני יכולה להתנחם. 
ארוחות משפחתיות גדולות = צריך להכין הרבה קינוחים!! 

בעבר הייתי מוצאת דרכים שונות ומגוונות להפוך קינוחים קיימים לכשרים לפסח. 
אבל בשנים האחרונות אני יותר נהנית למצוא כאלה שהם מראש ללא קמח... 

ומי מלכת הקינוחים לפסח אם לא "עוגיות המקרון" טה טה טטם! 

זוכרייים 
שלפני כמה חודשים הכנתי מקרון בוטנים לחודש הבוטנים של "כחומר ביד הבלוגר"? 
אם במקרה שכחתם, אז הנה תיזכרו... 

אז לאחר שמקרון הבוטנים יצא כלכך מוצלח, אמרתי לעצמי שאני חייבת לנסות עם אגוזים אחרים... 
פקאן, זה האגוז שאני הכי הכי אוהבת! 
אז היה ברור שזה הדבר הבא שאני אנסה (למרות שעברו מליון חודשים מאז).

בנוסף, 
ענבל, פיית העוגיות, עם האחד הבלוגים היותר מדליקים! 
פרסמה מזמן מזמן פוסטים על ייבוש פירות והכנסתם למקרונים, לעוגייה עצמה. 
נדלקתי על זה בטירוף! וידעתי שאני חייבת לנסות גם! 

אז יצא מקרון מטריף! באמת מטריף! לא תיארתי לעצמי שככה זה יצא! 

אז הכל התחיל מייבוש הפרי. 
כמובן שבחרתי בתפוח כי בעייני הוא הולך הכי טוב עם פקאן. 

אומנם בסופו של דבר אני חייבת לציין כי אולי הבחירה הייתה פחות טובה כי הוא כמעט ולא היה מורגש... 
גם כי הוא עדין יותר וגם כי פקאן משתלט.. 
אבל בכל זאת היה לעוגייה טעם מיוחד יותר שמרמז על תפוח... 

בכל מקרה, החלטתי לייבש תפוחים. גם זה קרה לפני כמה חודשים. 
קילפתי וחתכתי לפרוסות דקות מאד מאד 

לאחר מכן סידרתי על רשת. (האמת שחלק עשיתי על תבנית עם נייר אפייה והייתי מרוצה יותר ממה שיצא).

ואפיתי. 13 שעות, בחום ממש ממש נמוך (50 מעלות) 
זה לא שישבתי וחיכיתי ליד התנור... שמתי את התפוחים והלכתי לישון, כשקמתי בבוקר זה עוד לא היה מוכן... 
אז יצא לי צ'יפס תפוחים מגניב שכזה =) 

וטחנתי לו את הצורה לאבקה דקה דקה

וזהו. שמים בצנצנת או כלי אחר וזה נשמר די הרבה זמן. 

עכשיו נעבור למקרונים (כי זה הכי חשוב).
החלטתי להכין אותם מאבקת פקאן ובמקרה קיבלתי שקית ממש גדולה של פקאנים מהעץ של פז חברה שלי. 

קילפתי אותם. ידנית. זה היה די נורא... 

וטחנתי אותם לאבקה עם קצת קורנפלור, במטחנת קפה, בפולסים קצרים. בזהירות שלא תצא משחה...
ואז מסננים. 

יוצאת אבקת לבנה-חומה שכזאת וזה מה שבסוף גורם ללוק המנוקד של המקרון =) 

אז הפעם החלטתי ללכת על המתכון ה"רציני" יותר של המקרונים כי גיליתי שקשה יותר להרוס אותו... 
השתמשתי (איך לא) במתכון של אליל המקרונים הלא הוא פייר הרמה. 

מערבבים את אבקת הפקאן עם אבקת סוכר ואבקת תפוחים ומסננים.. 

מוסיפים לאבקות את הכמות הראשונה של החלבון ומערבבים. 

ועכשיו לשוס הגדול - מרנג איטלקי (זהו מרנג שעושים מסירופ סוכר וחלבונים)
המרנג הכי יפה וחזק שיש =) 

מחממים מים וסוכר בסיר. 

במקביל מניחים את הכמות השנייה של החלבונים במיקסר. ומכינים בלון הקצפה. 
מחממים את המים והסוכר על האש. במקביל, כשהסוכר מגיע ל114-115 מפעילים את המיקסר. 

מחכים עד שיגיע לקצף רך מאד 





























כשסירופ הסוכר מגיע ל118 מעלות, מורידים מהאש, ומתחילים לשפוך אותו למיקסר בזרם דק על הדופן. 

מקציפים במהירות מירבית עד שהקערה מתקררת. 

כהקצף קר, מאחדים אותו בהדרגה עם המסה של האגוזים והחלבונים וכו וכו...

מערבבים עד שהמסה מגיעה למרקם בערך כמו של טחינה, הרחבתי על זה בפוסט של המקרון בוטנים.
מעבירים לשק זילוף עם צנתר עגול בינוני. 

מזלפים עיגולים,

ונותנים לתבנית לעמוד בחוץ שעה שעה-שעתיים עד שנוצר קרום שלא נדבק לאצבע כשנוגעים.

ואז אופים. יש לזה המון גרסאות לטמפרטורות ולזמן האפיה... 
אני אפיתי ב150 מעלות וזה לקח להם 14 דקות. 
כדי לבדוק אני מנסה לטלטל עוגייה אחת עם האצבע ולראות אם היה מתנדנדת... אם לא היא מוכנה. 
בכל מקרה אנחנו מאד רוצים שהעוגייה תעלה ויצא לנו הקרום המגניב בתחתית שנקרא "פיט" 

בינתיים שהם מתקררים מכינים גנאש. 
אני בחרתי בגנאש תפוחים קינמון גם מאותו מתכון של פייר הרמה. 

ממיסים במיקרו שוקולד לבן,

במקביל מחממים בסיר שמנת מתוקה + רסק תפוחים + קינמון

מאחדים בינהם בהדרגה, כל פעם קצת, 
בהתחלה זה יראה כאילו השוקולד נשבר אבל אל דאגה מוסיפים עוד קצת מהשמנת וזה מסתדר... 

בסוף כדאי לטחון עם בלנדר מוט, אבל לא חובה. 

מעבירים לתבנית עם שטח פנים קצת יותר גדול ומקררים את הגנאש עם ניילון צמוד אליו. 
כדאי לחכות איתו קצת מחוץ למקרר, ואז להעביר למקרר. זה לוקח כמה שעות (עד שמגיע למרקם שנוח לזלף).

לאחר שהגנאש קר, מתאימים את המקרונים לזוגות באותו הגודל, 

מזלפים שלולית קרם בכל אחד מהם בעזרת שק זילוף, וסוגרים לסנדוויץ'. 

וזהו =) 
יש לשמור במקרר אך להוציא שעה שעתיים לפני ההגשה. 
_________________________________________________________________________

מתכון

* לא אפרט על אבקת התפחוים כי המתכון די ברור. 

בנוסף הוא מופיע בהרחבה בבלוג של פיית העוגיות

עוגיות המקרון עצמן - מקור של פייר הרמה עם שינויים שלי
לי יצאו 240 עוגיות בערך (כלומר 120 עוגיות סנדוויץ')

300 גרם אבקת פקאן 
250 גרם אבקת סוכר
60 גרם אבקת תפוחים
110 גרם חלבון
300 גרם סוכר
75 גרם מים 
110 גרם חלבון

1. מנפים ביחד את אבקת הסוכר, אבקת הפקאן, ואבקת התפוחים. 
2. מערבבים את האבקות עם הכמות הראשונה של החלבון ומניחים בצד. 
3. את המים והסוכר מחממים יחד בסיר. 
4. שמגיעים ל114-115 מתחילים להקציף את הכמות השנייה של החלבונים לקצף רך רך. 
5. שהסירופ מגיע ל118 מעלות שופכים בזרם דק לקערה המיקסר על הדופן תוך כדי הקצפה. 
6. ממשיכים להקציף במהירות מירבית עד שהקערה מתקררת. 
7. כשהקערה קרה מאחדים את המרנג עם מסת האגוזים. מגיעים למרקם טחינה גולמית בערך. 
8. מעבירים לשק זילוף ומזלפים עיגולים.
9. משאירים את התבנית בחוץ שעה-שעתיים עד שנוצר קרום. 
10. אופים ב140 מעלות 14 דקות. 
11. מצננים. 

גנאש תפוחים קינמון - מקור שוב של פייר הרמה, עם שינויים שלי

275 גרם שוקולד לבן
160 גרם רסק תפוחים 
40 גרם שמנת מתוקה 
1/4 כפית קינמון

1. ממיסית את השוקולד הלבן.
2. מחממים בסיר את השמנת, התפוחים והקינמון.
3. מאחדים את 2 התערובות בהדרגה - מעט כל פעם. 
4. טוחנים עם בלנד מוט (לא חובה) 
5. מעבירים לכלי עם שטח פנים קצת יותר גדול ומכסים בניילון צמוד לפני הקרם. 
6. מקררים תחילה בחוץ ואז במקרר. עד שמגיע למרקם נוח לזילוף. 

הרכבת העוגיות
1. מסדרים את העוגיות בזוגות לפי הגודל. 
2. מזלפים בכל אחת שלולית מהקרם וסוגרים עם עוגייה נוספת לסנדוויץ'
3. מקררים במקרר (אך מוציאים כמו שעות לפני ההגשה).